ת"א 49123-03-17

תקציר

בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית בכך שלא יישמה שיטות עבודה בטוחות וסיפקה הדרכה ופיקוח נאותים, ובכך חשפה את התובעת לסיכונים משמעותיים. הנתבע חויב לפצות את התובע בגין נזקיו שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, ירידה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות, נזקים לא ממוניים וסיוע לזולת. כמו כן, נמצא התובע אשם ב-15% בתאונה, מה שהפחית את הפיצויים שנפסקו בהתאם. לתובע, שנפגע בתאונת עבודה, נקבעה נכות רפואית בשיעור של 10%, אשר בית המשפט קבע כי גרמה לנכות תפקודית בשיעור של 10%. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של האורתופד המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אשר אישר את הנכות הרפואית וקבע כי התובע נזקק לסיוע. בגין הפסדי שכר בעבר, פסק בית הדין לתובע 95,924 ₪ בתוספת ריבית, בסך כולל של 101,728 ₪, המייצגים את התקופה בה נבצר מהתובע לעבוד לאחר התאונה. נוספו הפסדי פנסיה של 12.5%, מה שמביא את הפסדי שכר העבר ל-114,444 שקל. בית המשפט קבע סכום גלובלי של 267,291 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות, בהתחשב בגילו של התובע, שנות העבודה שנותרו לו והסיכוי שהנכות תשפיע על כושר ההשתכרות שלו. לתובע נפסקו 35,000 ₪ עבור סיוע מאחרים בעתיד ובעבר, ו-3,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. הנזק הלא ממוני נאמד ב-60,000 ₪. אומדן הנזק הכולל, בסך 479,735 ₪, הופחת ב-15% בשל אשמתו התורם של התובע, ובניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, כך שנקבע פיצוי סופי בסך 288,368 ₪. הנתבע חויב גם בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין, המאפשר את פרסום פסק הדין המתוקן, ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.5.2021 על ידי בית משפט השלום ברמלה.