בג"צ 1676/09

תקציר

חובתה של המדינה לבנות שרוול לאורך גדר הביטחון המקיפה את הכפר קלנדיה נתונה לערעור משפטי. העותרים, תושבי הכפר ומועצתו, טוענים כי יש לבטל את ההחלטה בשל פגיעה מופרזת בתושבי הכפר. על בית המשפט לקבוע את סבירותו של פתרון השרוול, בהתחשב במידתיותו ובחלופות הקיימות. בית המשפט מכיר אמנם בפגיעה המשמעותית בחיי היומיום של תושבי הכפר, אך מוצא בעיות בהחלטת הוועדה, ובראשן אי התחשבות בהשלכות התקציביות של פתרון השרוול. בית המשפט מגיע למסקנה כי פתרון השרוול אינו בר-קיימא בשל התייקרותו המשמעותית - המוערכת ביותר מ-22 מיליון שקל - ביחס לתוכנית המקורית. כמו כן, בית המשפט בוחן הצעות חלופיות, ובהן פתיחת מעבר גבעת זאב לתושבי קלנדיה, אך דוחה רעיון זה בשל אתגרים לוגיסטיים וסיכונים ביטחוניים פוטנציאליים. במקום זאת, בית המשפט מורה למדינה ליישם גרסה מתוקנת של הצעות הפשרה, הכוללת הסבת שער חקלאי למעבר לכל תושבי הכפר, הכשרת מקומות חניה בצד הישראלי ומתן אפשרות לתנועת כלי רכב דרך שער הכניסה לכפר. פסק הדין מדגיש את היתרונות הביטחוניים של הגדר תוך חתירה למזעור הפגיעה בגישתם של תושבי הכפר לירושלים. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת המדינה, מאשר את תקפות פתרון השרוול ומתווה את תוואי הגדר המתוקן עם השינויים האמורים.