רע"א 2842/24

תקציר

בקשת רשות הערעור במקרה זה נדחתה לאחר שיקול דעת מעמיק. הכלל מאפשר לבית המשפט הפרוצדורלי שיקול דעת רחב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני, ובתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם מתערבים אלא בנסיבות חריגות. מקרה זה לא הצדיק התערבות כזו. בהחלטה על סעד זמני נלקחו בחשבון שני שיקולים עיקריים: סיכויי הצלחת התביעה ומאזן הנוחות. במקרה זה מצא בית משפט קמא די ראיות כדי לתמוך בטענות פסגות, המצדיקות את דחיית הבקשה. בנוסף, מאזן הנוחות עבר למתן הסעד הזמני המבוקש לפסגות, שכן חוסר יכולתו להבטיח זכויות מלאות במקרקעין עלול לעכב את פרויקט הפיתוח שלו ולגרום להפסדים משמעותיים. לעומת זאת, את נזקיו הפוטנציאליים של הרב ביטון, הנובעים מירידת ערך אפשרית במחיר הקרקע, ניתן למתן באמצעות התשלומים שכבר התקבלו. הסעד הזמני נועד לשמור על תקינות ההליך המשפטי ולהבטיח ביצוע יעיל של פסק הדין. הרב ביטון לא הצליח להוכיח כי ההחלטה חרגה באופן חריג מהאיזונים הראויים, ובכך לא משכנעת דיה כדי להפוך את החלטת בית משפט קמא. לבסוף, הטענות בדבר חוסר תום הלב של פסגות לא היו מבוססות, ושיקולי הגינות וצדק לא ראו בעין יפה את קבלת בקשת רשות הערעור. משכך, אושרה ההחלטה לדחות את הבקשה, ועל המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.