רע"א 4949/18

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת ליחסי הגומלין המורכבים בין השירות הצבאי לבין מחלות חוקתיות – מחלות רדומות אצל אדם מלידה. המקרה בוחן האם מחלתו של חייל, ובפרט הפרעה דו-קוטבית, פרצה עקב שירותו הצבאי, המזכה בהטבות לפי חוק הנכים. במרכז ההחלטה עומדת פרשנותו המחודשת של "פסק דין העופות", המתווה כיצד ניתן לבסס קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין מחלות כאלה. ההחלטה מבחינה בין שלושה סוגים של מקרים שבהם עשוי להתקיים קשר סיבתי זה: אירועים צבאיים מובהקים, אירועים חריגים או חריגים במהלך השירות, ומקרים ללא אירועים ספציפיים אך קשורים לניסיון הצבאי הכולל. עניינו של המבקש נופל לקטגוריה השנייה, הכוללת עימות חריג עם הממונים עליו שהוביל לאבחנת ההפרעה הדו-קוטבית שלו. בית המשפט מצא כי שגה בית משפט קמא בהתייחסו לאירוע כרגיל, וציין כי הוא חרג באופן משמעותי משגרת השירות של המבקש וגרם ללחץ ניכר. בית המשפט שם דגש על פרשנות ליברלית לחוק הנכים, המשקפת את החוויה האישית של החייל ואת ייחודו של האירוע. לפיכך, היא מגיעה למסקנה כי מחלתו של המבקש קשורה לשירות, מקנה לו הכרה כנכה על פי החוק ופוסקת שכר טרחת עורך דין. כל השופטים הסכימו עם דעתו של השופט נ' הנדל, ובכך קיבלו את הערעור וחיזקו את עקביות ההחלטה עם תקדימים משפטיים ומדיניות חברתית שמטרתה לתמוך בנכי צה"ל.