ת"א 23196-09-20

תקציר

הן התובעים והן הנתבעים טוענים לבעלות על שטח שבמחלוקת בחלקה 4. התובעים טוענים לבעלות מלאה על חלקה 4, אך אינם מספקים כל הוכחה לכך והוכח כי הם הבעלים של חלק קטן בלבד מהחלקה. הם גם אינם מצליחים להוכיח שלנאשמים אין זכות בחלקה, או להוכיח את זכותם להחזיק בשטח שבמחלוקת. מנגד, הנתבעים מביאים ראיות לבעלותם בחלק מחלקה 4, ולחזקתם בשטח שבמחלוקת, הנמשך שנים רבות בהסכמת משפחת התובעים. החזקת הנתבעים החלה עוד בטרם רכשה אמם של התובעים את זכויותיה, והתובעים לא החזיקו בשטח טרם תפיסת הנתבעים. סבם של הנתבעים רכש את הזכויות בשטח זה, והנתבעים הנוכחיים בנו עליו בהסכמת אביהם של התובעים ואחיו. תביעת הסילוק של התובעים, המבוססת על חוק המקרקעין, אינה מצליחה שכן הם לא עמדו בנטל ההוכחה להוכיח את זכות החזקה שלהם, וגם לא בהיעדר זכותם של הנתבעים. יתר על כן, תביעתם אינה נעשית ללא שיהוי, וזו דרישה לסוג זה של תביעה. לפיכך, השופט מחליט לדחות את תביעת התובעים ומורה להם לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, שמסתכמים בכ-10,000 ₪.