ת"א 10182-10-10

תקציר

מדובר במחלוקת על זכויות בדירה ובתביעה לדמי שכירות שלא שולמו. התובעת נשואה לאחד משישה אחים שבבעלותם שישית בלתי מחולקת מהרכוש המדובר. התובעת טוענת כי באמצעות בעלה היא בעלת הזכויות בדירה מסוימת בנכס ולכן יש לה זכות להשכיר אותה. עוד היא טוענת כי הנתבעים מנעו ממנה לנצל זכויות אלה ולכן חייבים לה דמי שכירות שלא שולמו. הנתבעים טוענים כי הדירה המדוברת אינה שייכת באופן בלעדי לתובעת ולבעלה, אלא היא חלק מנכס משפחתי אשר לכל ששת האחים ויורשיהם יש תביעה שווה לו. עוד נטען כי בעלה של התובעת ויתר על חלקו בנכס כאשר נרכש עם דירה בחיפה. השופט מצדד בנאשמים. הם פוסקים כי לא ניתן לחלק את הנכס בעין כי זה יגרום הפסד ניכר לבעלים. יתר על כן, התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שהדירה המדוברת צריכה להיות שלה בלבד. עוד קובעת השופטת כי בעלה של התובעת מעולם לא ויתר על חלקו בנכס המשפחתי וכי הדירה בחיפה נרכשה מכספי המשפחה ולכן לא היוותה תשלום עבור חלקו. עם זאת, השופט מוצא כי שתי דירות נוספות בנכס נמצאות בבעלותם הבלעדית של שניים מהאחים בשל התנהגות מוסכמת ארוכת שנים. עוד קובעת השופטת כי הנתבע המנהל משרד בנכס ללא הסכמת הבעלים האחרים מחויב בתשלום דמי שימוש מתאימים, אך התובע לא הביא ראיות מספיקות לכימות שכר טרחה זה. לפיכך, התביעה לדמי שכירות שלא שולמו נדחית, אך זכות היסוד לפירוק השותפות נותרת בעינה.