ת"א 52688-05-19

תקציר

התובעים, אחים שירשו דירה מאמם, טענו כי הנתבע, נוטריון, אחראי לנזקים שנגרמו להם עקב אישורו לצוואת אחותם. הצוואה, שהוכנה על ידי הנתבע, הותירה את הדירה לצד שלישי, כאשר התובעים ואביהם קיבלו כל אחד שקל אחד. התובעים טענו כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות שלו ואת חובותיו הסטטוטוריות, שכן אישר את הצוואה ללא קבלת אישור רופא בזמן שאחותם הייתה מאושפזת, בניגוד לחוק הנוטריונים. עוד טענו כי הנתבעת ידעה על הסכם פשרה, שאסר על אחותם להוריש את הדירה לצד שלישי, אך נמנעה מלפעול בהתאם. כמו כן, נטען כי הנתבע זייף את חתימת אחותם או שהיא לא חתמה על הצוואה בנוכחותו. בית המשפט דחה את טענות התובעים, ולא מצא כל ראיה לחוסר תום לב או רשלנות מצד הנתבעת. נפסק כי אישור הצוואה על ידי הנתבע, למרות היעדר אישור רפואי, לא גרם לתובעים נזקים, שכן הצוואה אושרה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, למעט ההוראה לגבי הדירה. עוד קבע בית המשפט כי לנתבעת לא הייתה כל ידיעה מוקדמת על הסכם הפשרה וכי התובעים לא הוכיחו את טענותיהם לזיוף או כי האחות לא חתמה על הצוואה. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על התובעים על כך שלא גילו עובדות מהותיות בכתב התביעה, כגון מחיקת הערת אזהרה הקשורה לדירה, ועל איחורם בהגשת התביעה, דבר שהקשה על הנתבע לזכור את העובדות. בעקבות זאת חויבו התובעים לשלם לנתבע 7,500 ₪ שכר טרחת עורך דין.