עתפ"ב 21541-04-22

תקציר

המערערת טענה כי הריסת מרפסת בבניין שעמד על השביל צריכה לבטל את טענת המשיב בדבר אי התאמה בין הבניין לבין התכנית החדשה. המשיבה ביקשה להרוס את המבנה בהיותו עומד על מקום הדרוש לעבודות בנייה על פי התכנית החדשה ומהווה סכנה ציבורית בשל היותו בנוי שלא כדין ללא פיקוח ראוי. בית המשפט, שהסכים עם טענות המשיב, דחה את הערעור והדגיש כי המבנה נבנה שלא כדין. עוד צוין כי המערערת עצמה לא רצתה שהבניין יישאר והייתה מוכנה להמתין עד שיוקם מבנה חדש להעתקת בית התפילה לשם. בית המשפט התייחס להחלטות קודמות במקרים דומים של מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי על קרקע ציבורית, והדגיש כי השימוש במבנה כבית תפילה אינו מצדיק את השארתו. המערער נצטווה לפנות לאלתר את כל תשמישי הקדושה מהמבנה, והמשיב נצטווה לתאם את ההריסה עם המערער. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והערעור נדחה.