ת"א 22452-12-15

תקציר

השופטת קבעה כי דברי הנתבע על התובע אינם עולים כדי לשון הרע משום שנאמרו במסגרת סכסוך כספי ולא סביר שיתפרשו כאמירה עובדתית של אדם סביר. זאת ועוד, גם אם מדובר בלשון הרע, קבע השופט כי עדיין תהיה זו הגנה מוחלטת של פרסומים מותרים, כמפורט בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. סעיף זה מעניק חסינות לבעלי דין, לנציגי צדדים או לעדים בגין פרסומים שנאמרו במהלך הדיון, ומרחיב באופן משמעותי את המשמעות של "במהלך הדיון" כך שתכלול כל צעד שננקט בקשר להליך. השופט הגיע למסקנה כי הצהרת הנתבע, שנאמרה מיד לאחר דיון בסכסוך הכספי בין הצדדים, יכולה להיחשב כצעד שננקט בקשר להליך, ועל כן היא מוגנת לפי סעיף זה. כתוצאה מכך, התביעה נמחקה מבלי לפסוק לתובע הוצאות כלשהן או שכ"ט עורך דין בשל התנהלות הנתבע במהלך ההליך.