בר"ע 3403/01

תקציר

במקרה זה ביקש המשיב, עו"ד אריה יעקב, צו עיקול זמני על המקרקעין של לקוחו לשעבר, דוד זיזה, לצורך הבטחת תביעה בגין שכר טרחה שלא שולם. בית משפט השלום הוציא את הצו לאחר שיעקב העמיד ערבות והפקיד 10,000 שקל, אם כי עם אי סדרים, כולל כתב התחייבות לא חתום. זיזה גילה את העיקול רק מאוחר יותר, מה שהוביל אותו לבקש את פקיעת הצו וחילוט הערבות. בית המשפט אישר את העיקול אך התיר לזיזה זמן להגיש בקשה לביטולו. בית המשפט המחוזי התייחס לשאלה האם פגמים פרוצדורליים, כגון החתימה החסרה ואי ההודעה לזיזה, מצדיקים ביטול. היא הגיעה למסקנה כי אין מדובר בעילות לביטול, שכן בסופו של דבר נודע לזיזה על העיקול. בית המשפט שם דגש על עמידה בלוחות זמנים קבועים בחוק, אך הכיר בגמישות כאשר לא נגרם נזק. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כאשר בית המשפט המחוזי התיר לזיזה לערער לגופה המהותי של העיקול. למרות שיעקב ניצח מבחינה פרוצדורלית, הוא חויב לשלם שכר טרחת עורך דין לזיזה בשל טעויותיו הפרוצדורליות, דבר הממחיש את המאמצים השיפוטיים לאזן בין יושרה פרוצדורלית לבין הגינות מהותית.