בג"צ 3596/16

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה שהוגשה נגד שתי החלטות שניתנו ביחס לתביעה לדמי טיפול בהתארגנות מקצועית. ההחלטה הראשונה, מיום 5.5.2015, קבעה כי אף אחד מהצדדים המעורבים אינו חייב בהוצאות משפט. לאחר מכן הוגשו מספר בקשות ועררים בנוגע למסירת ההחלטה ולהוצאות ההליך. ההחלטה השנייה, שניתנה על ידי רשם בית הדין הארצי ביום 12.9.2015, קבעה כי ערעור על ההחלטה מיום 5.5.2015 הוגש באיחור של מספר ימים ולכן דינו להידחות. העותרים ערערו על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה את בקשתם בנימוק שהיא לא הוגשה בתוך פרק הזמן הנדרש וכי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים. בעתירה הנוכחית, שהוגשה לבג"ץ, נטען כי החלטת הרשם התקבלה ללא סמכות וכי בית הדין הארצי לעבודה סטה מהתקדים בדחיית הערעור. עם זאת, בג"ץ קבע כי העתירה מהווה ניסיון לערער על החלטות בית הדין לעבודה, וככזו אינה מצדיקה התערבות. זאת ועוד, הימנעותה של העותרת מצירוף כל הגורמים הרלוונטיים כמשיבים מצדיקה אף היא את דחייתה המיידית של העתירה. משכך, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות.