ת"א 1252/92

תקציר

הפרשה נסובה סביב תשקיף שהנפיקו בזק, חברת התקשורת לישראל וממשלת ישראל, המציע צבירת מניות, אגרות חוב וכתבי אופציה לרכישת מניות בבזק. התשקיף פירט את מצבה של החברה, פעילותה והגורמים המשפיעים על פעילותה ועל שווי מניותיה. עם זאת, התעוררה מחלוקת לגבי הפחתת המכסים של בזק, שיוחסה להתערבות ממשלתית. התערבות זו עמדה בניגוד לציפיות התשקיף בנוגע לעדכוני התעריפים. כתוצאה מכך נגרמו למשקיעים שרכשו ניירות ערך של בזק הפסדים כספיים. המבקשת, המבקשת לייצג משקיעים אלה, הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד המשיבים, בזק והממשלה, בטענה להטעיה ואי גילוי נאותות בתשקיף. היו כמה טיעונים מרכזיים לגבי טעויות חשבון, שינויים במדיניות הפחת והשפעת הפחתת המכסים על רווחי החברה. המשיבים הואשמו גם בכך שלא חשפו אפשרויות אלה בתשקיף. בנוסף, הוטל ספק במעמדו של העותר כמייצג הולם של המשקיעים, לצד חשש לניגוד עניינים ותום הלב של העותרת בהגשת הבקשה בסמוך כל כך להפחתת המכסים. בפני המשיבים עמדה תביעה ייצוגית פוטנציאלית בדרישה לפיצוי בגין הנזקים הכספיים שנגרמו למשקיעים. לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי העותר לא הוכיח סיכויי הצלחה סבירים במשפט. התשקיף הכיל אזהרות מספקות לגבי פוטנציאל ההשפעה הממשלתית על עדכון התעריפים, מה שערער את טענת ההטעיה. יתר על כן, סיכוייה של העותרת להצליח בתביעות בדבר טעויות אריתמטיות, מדיניות פחת והשפעת הפחתת מכסים על שווי המניה נחשבו אף הם בלתי סבירים. בית המשפט גם הביע חשש לגבי יכולתה של העותרת לייצג באופן הוגן את קבוצת המשקיעים והטיל ספק בתום הלב שעמד מאחורי עיתוי הבקשה. בסופו של דבר, התביעה הייצוגית לא אושרה, והבקשה נדחתה. העותר חויב לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם.