ת"א 1389-07-19

תקציר

השופט דחה את התביעה נגד הנתבעת, מוסך שניסה לתקן את חפירה בבעלות התובע. התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבע פעל באופן בלתי מקצועי או בלתי סביר בניסיונו לתקן את החפירה. חוות דעת המומחה שהציג התובע לא הייתה מספקת וחסרה, ואילו חוות הדעת של הנתבע הייתה אמינה יותר. כמו כן, נמצא כי החפירה הייתה במצב גרוע עקב חלודה וקורוזיה כתוצאה מעבודה בסביבה כימית, מה שהקשה על התיקונים והאריך את זמן התיקון. התובע גם לא הצליח להוכיח כי הנתבע החזיק את החפירה במשך פרק זמן בלתי סביר, מה גם שהאחרון הצביע על המורכבות והציע לתת לתובע לקחת את החפירה למוסך אחר. לא הוכחה כל התחייבות חוזית שנטלה הנתבעת על עצמה בנוגע למועד או להצלחת התיקונים. יתר על כן, התנהלות התובעת – אישרה תיקונים איטיים והותירה את החפירה ללא שימוש במוסך לפרקי זמן ממושכים – לא עלתה בקנה אחד עם ההפסדים הכספיים היומיומיים הנטענים שנגרמו כתוצאה מתקלה בחפירה. התובע גם לא הצליח להוכיח הפסדים נטענים אלה, שכן הם לא נתמכו במסמכים או אסמכתאות כלשהן. בסיכומו של דבר, השופט מצא את טענות התובע לא משכנעות וקבע כי הנתבע אינו אחראי לנזקים כלשהם. לפיכך נדחתה התביעה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.