ע"פ 1076/15

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תקרת הפיצוי לנפגעי עבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין. המערער הורשע תחילה בהריגה ובשיבוש הליכי משפט, הקשורים לרצח בת זוגו. במהלך גזר הדין הוטל עליו לשלם סך של 510,000 ₪ לשלוש בנותיו של המנוח, מעבר לתקרה של 258,000 ₪ הקבועה בחוק. בערעור נדונה השאלה האם תקרת הפיצוי צריכה לחול באופן קולקטיבי על כל הנפגעים או בנפרד על כל אחד מהם. השופט רובינשטיין טען כי התקרה צריכה לחול על כל נפגע בנפרד, תוך הדגשת אופיו האזרחי של הפיצוי ומטרתו לשפות את הנפגעים ביעילות. מנגד, השופטים ברק-ארז ושוהם טענו כי התקרה צריכה להיות גבול מוחלט, תוך הקפדה על עקרונות של פיצוי אזרחי וצדק פרוצדורלי. הם הדגישו כי ההליכים הפליליים אינם ערוכים להערכת נזק מקיפה, ורומזים כי תביעות אזרחיות נוספות עשויות לספק פיצוי נוסף. הם הציגו חששות מעשיים, וקבעו כי פרשנות מורחבת עלולה להוביל לפיצויים בלתי מידתיים מעבר לתקרות הסטטוטוריות. בסופו של דבר, קבע הרוב כי סך הפיצויים שנפסקו בהליך הפלילי לבנות המנוח לא יעלה על 258,000 ₪, שיחולקו ביניהן שווה בשווה, תוך תמיכה בתקרה אחידה התואמת את כוונת המחוקק ושיקולי הגינות והליך שיפוטי.