עת"מ 46947-08-20

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי הרצליה מדיקל סנטר בע"מ, מערערת על סירובה של עיריית הרצליה להעניק לעותרת הנחה בתשלומי ארנונה עבור שניים מנכסיה: בית חולים פרטי וחניון צמוד. הבקשה להנחה נדחתה על ידי העירייה בנימוק שהנכסים חורגים מתחום התקנות הרלוונטיות. בעתירה נטען כי מורכבותן של התקנות, לצד שיקול הדעת הרחב הנתון לעירייה, הביאו להחלטה שרירותית ומפלה. בית המשפט מצא כי שלילת ההנחה בארנונה על ידי העירייה עבור החניון אינה מוצדקת וסותרת את הוראות החוק הברורות. היא הורתה לעירייה לשקול מחדש את החלטתה בעניין החניון, בהתחשב בנסיבות ובתכליות החקיקה. עם זאת, בעניין בית החולים הגיע בית המשפט למסקנה כי לשונן הפשוטה של התקנות אינה מאפשרת את הכללת בית החולים במסגרתן. בית המשפט הדגיש את המורכבות והעמימות במסגרת הרגולטורית, שגרמו לבלבול מיותר עבור בעלי עסקים שביקשו סעד כלכלי בתקופת הקורונה. תוך הכרה בנסיבות המאתגרות בהן נוסחו התקנות, הדגיש בית המשפט כי יש לנסח את חוקי המס באופן ברור וחד משמעי. כמו כן, העיר בית המשפט על שיקול הדעת הרחב המוקנה לרשויות המקומיות בענייני ארנונה, אשר יחד עם הנוף הרגולטורי המורכב החריף את פערי הכוחות בין עסקים בודדים לרשויות. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות אלא בוחן את סבירות ההחלטה. בסופו של דבר, העתירה נדחתה באופן חלקי, כאשר העירייה הנחתה לשקול מחדש את החלטתה בעניין בית החולים תוך התחשבות בנסיבות הפרטניות ובמטרות החקיקה הספציפית. כן חויבו המשיבים לשלם לעותר הוצאות חלקיות בסך 5,000 ₪.