ע"א 3466/92

תקציר

חוק הסדרים למגזר החקלאי המשפחתי נועד לעכב או למנוע הליכים לגביית חובות של חקלאים עד למועד כניסתו לתוקף. החוק אינו מפרט את השפעתו על הליכי פשיטת רגל שהחלו לפני תחילתם, למעט כמה הוראות הנוגעות לפירוק. בית המשפט העליון קבע כי החוק אינו חל על חייבים שהוכרזו פושטי רגל לפני חקיקתו, שכן נכסיהם כבר הוקנו לנאמנים ולא היו חלק מ"הליכים" מתמשכים. בנוסף, אופיין הרטרוספקטיבי של חלק מהוראות החוק פוגע בזכויות הקניין של הנושים, וללא הצהרת חקיקה מפורשת, לא ניתן להחיל אותה על חייבים פושטי רגל. בית המשפט אף פירש את החוק בצמצום, תוך הבחנה בין פירוק לפשיטת רגל, וציין כי החוק עצמו מבחין בין סוגים שונים של נושים. ללא הוראה מפורשת, היא אינה יכולה לחול על הליכי פשיטת רגל שהושלמו, וסעיף 31 אינו משנה זאת. היעדר כל אזכור של הליכי פשיטת רגל מסמל הסדר שלילי במקרים כאלה. בית המשפט דחה את הערעור, אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והורה למערערים לשלם לכל אחד משני המשיבים הראשונים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 דולר. השופט ש' לוין, השופט א' ברק והשופטת ד' דורנר הסכימו עם פסק הדין.