ע"א 43/72
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון קבע כי יש להמשיך בהסדר הקיים, לפיו ילד להורים פרודים שוהה במשפחת אומנה, למרות בקשת האם שהילד יגור עמה. פסק הדין שקל את טובת הילד וביקש להימנע מהפיכתו לכלי במאבק בין הוריו. בית המשפט הכיר בכך שילד בדרך כלל מרוויח הכי הרבה מהשהות עם הוריו הטבעיים, אך סיווג מקרה זה כחריג בשל חוסר יכולתה של האם לספק סביבה משפחתית נאותה והסיכון שהילד יסתבך בסכסוכים הוריים. פסק הדין אינו סופי, וכל אחד מההורים יכול להגיש בקשה לשינוי אם הנסיבות משתנות. השופט י' כהן הדגיש כי המטרה צריכה להיות פתרון שגורם לנזק הקטן ביותר, במיוחד כאשר המשמורת על ילד במשפחה שבורה לעולם אינה מוחלטת. כמו כן, הובהר בפסק הדין כי ההסדר אינו מכריע בשאלת המשמורת וניתן לשנותו במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. השופט עציוני הדגיש את זמניותו של הסדר האומנה והציע כי ייתכן שיהיה צורך בהחלטה סופית בנושא המשמורת בעתיד. הערעור נדחה, והאם חויבה לשאת בהוצאות הערעור.
חקיקה מקושרת
ע"א 43/72 חנה הינדה קופלמן נ' יעקב יוסף קופלמן, עליון (19.6.1972)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.