ת"א 9262/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה אזרחית שבה התובעים, גבריאל קטרון והחברה שלו, תבעו את אילן שטרית, בטענה כי שטרית זייפה את השיקים של החברה והשתמשה בהם לצרכים אישיים. התובעים דרשו כי שטרית תחזיר את סכומי השיקים, בצירוף החזרי מס ערך מוסף (מע"מ). הנתבעים טענו כי הצ'קים שימשו לצרכי החברה וביקשו להציג מסמכים חשבונאיים כראיה. עם זאת, התובעים לא הצליחו להמציא מסמכים אלה, למרות שהחזיקו בהם והסכימו למסור אותם. אי ציות זה הביא להתחמקות התובעים מצווי בית המשפט ולהפרת הסכמתם. בפסק הדין נקבע כי התנהלות התובעים פגעה בעשיית הצדק ופגעה ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת. כתוצאה מכך, הסיק בית המשפט מסקנות שליליות מהעלמת ראיות. באשר לנטל ההוכחה, פסק הדין מטיל על התובעים את האחריות להוכחת טענותיהם, מה גם שהם טענו למרמה. המסמכים החשבונאיים, שהתובעים הסתירו, היו קובעים את מטרת השיקים. היעדרם מרמז כי טענות התובעים אינן מבוססות. הנתבעים, לעומת זאת, הציגו ראיות מספיקות המבוססות על מסמכים שהושגו כדי לתמוך בטענותיהם. לפיכך, תביעת התובעים נדחית, והם חייבים ביחד ולחוד בתשלום לכל נתבע 140,000 ₪ כשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.