תלה"מ 37402-08-20

תקציר

פסק דין זה דן בשלוש סוגיות מקדמיות לפני שנצלול למהות המקרה, שסובב סביב תביעה למזונות ילדים. ראשית, הזכות לתבוע בשם הבן מוקנית לאם, שכן התביעה הוגשה כאשר הבן היה קטין. שנית, בקשת האם להחזר הוצאות נדחית מחוסר ראיות ומשום שלא הוגשה כתביעה נפרדת. שלישית, רואים בתביעה בקשה לשינוי גובה המזונות ולא תביעה עצמאית, שכן ההסכם בין ההורים כבר אושר על ידי בית המשפט. מבחינה מהותית, בית המשפט מוצא כי מאז חתימת ההסכם חל שינוי נסיבות משמעותי ביחס לשני הבנים, המצדיק הגדלת תשלומי המזונות. שינוי זה מיוחס להיעדר זכויות ביקור ולניסיונות שנעשו לחדש את הקשר בין האב לבניו, שלא צלחו בשל התנהלות האב והפגיעה שחוו הבנים. השופט מקווה שההליך הטיפולי יצליח לשפר את היחסים. לפיכך חויב האב לשלם 1,650 ש"ח בחודש עבור מזונות כל בן, כולל הוצאות חינוך ובריאות. סכום זה ישולם עד ה-10 בכל חודש ויתואם בהתאם למדד המחירים לצרכן אחת לשלושה חודשים, החל מיום 1.3.2023. חובת תשלום המזונות נמשכת עד הגיעם של הבנים לגיל 18 או מסיימים תיכון, לפי המאוחר, ופוחתת לשליש משיעורה הקודם במהלך שירות החובה הצבאי. מזונות העבר ישולמו בשישה תשלומים שווים שיתווספו לחיוב הנוכחי החל מינואר 2023. לגבי הבת, בית המשפט מוצא כי לא חל שינוי נסיבות מהותי, ולכן המזונות שהוסכמו בעבר ימשיכו להיות משולמים כפי שנקבע בהסכם. משמעות ההסדר הפרוצדורלי אליו הגיעו הצדדים בעניין ההוצאות היא שכל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין יינתן לבאי כוח הצדדים והתיק ייסגר.