ת"פ 6055/07

תקציר

הנאשם, שהיה נשוי למנוחה, היכה אותו בראשו באמצעות אגרטל לאחר שנים של התעללות פיזית ומילולית והשפלות שהפנה כלפיה. המנוח סבל גם ממספר מחלות כרוניות קשות, שהותירו אותו נכה ונזקק לטיפול צמוד. הנאשם, שהיה המטפל העיקרי, היה גם קורבן להתעללות פיזית ונפשית מתמשכת מצד המנוח במשך שנים רבות. ביום האירוע קילל והשפיל המנוח את הנאשמת במשך שעות, ואף השליך לעברה עמדת סיגריות. מעשה בלתי צפוי זה, יחד עם הרקע הסוער של מערכת היחסים ביניהם, גרמו לנאשמת לאבד את קור רוחה ולהגיב באופן אינסטינקטיבי וספונטני – הטחת אגרטל כבד על ראשו של המנוח, מה שהוביל בסופו של דבר למותו. השופט קבע כי בעוד שמעשיו של הנאשם מהווים רשלנות רבתי, הנסיבות החריגות והקיצוניות של המקרה – ההתעללות ארוכת הטווח, האופי הבלתי צפוי של תקיפת המנוח והתגובה הספונטנית והאינסטינקטיבית שהיא עוררה – פירושן שהנאשם לא פעל מתוך כוונה פלילית. השופט זיכה את הנאשמת מהריגה, אך בהתאם לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי הרשיע אותה בעבירה הפחותה של גרימת מוות ברשלנות.