ת"פ 10746-05-13

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה של איסור זיהום אוויר בלתי סביר מרכב לפי סעיפים 3 ו-63(א)(1) לחוק אוויר נקי. בכתב האישום נטען כי ביום 11.10.2012 פלט רכבו של הנאשם רמת זיהום מעל המותר באוויר. התביעה הגישה חוות דעת מומחה ועדות עד כי בדיקת העשן נערכה כדין ועל פי ההנחיות הרלוונטיות, דבר שההגנה לא חלקה עליו. ברכבו של הנאשם נמצא פליטת זיהום ברמה הגבוהה פי 2.5 מהמותר בחוק. בית המשפט מצא את עדי התביעה אמינים ושוכנע מעבר לכל ספק סביר כי בדיקת העשן נערכה כדין. טענות ההגנה בדבר תוקפם של נוהלי הבדיקה, תקינות המכשירים בהם נעשה שימוש והסמכתו והכשרתו של בוחן העשן נדחו בהסתמך על תקנות ונהלים שאינם ישימים בתיק. בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה כי בודק העשן היה חסר יושרה, ומצא אותה ספקולטיבית וחסרת תימוכין. במישור העובדתי שוכנע בית המשפט כי רכבו של הנאשם גרם לזיהום אוויר בלתי סביר. באשר ליסוד הנפשי, קבע בית המשפט כי גם אם הנאשם לא היה מודע בפועל, הוא פעל ברשלנות ולא נקט בכל האמצעים האפשריים למניעת העבירה. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה המיוחסת לו.