הע"ז 42798-02-15

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירה על חוק עובדים זרים בכך שהעסקת נתין זר כמטפל סיעודי ללא רישיון עבודה, עבירה בה הודו. החוק מטיל קנסות כבדים על הפרות כאלה, ומשקף את עמדת הממשלה בנוגע לחומרת ההעסקה הבלתי חוקית של עובדים זרים. במקרה זה, העבירה נמשכה חמישה חודשים והונעה על ידי רווח כלכלי. בתחילה ביקשה התביעה להטיל קנסות נפרדים על כל נאשם, אך בית המשפט התייחס אליהם כאל יחידה כלכלית אחת, בהתחשב בכך שמדובר בבני זוג המנהלים משק בית משותף. בית המשפט טען כי המדיניות הקודמת של התביעה לבקש קנסות משותפים לנאשמים בזוגיות הייתה סבירה יותר, במיוחד בעבירות כלכליות, וכי יש לפרסם כל שינוי במדיניות. בהתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים – ילדיהם הקטנים, הקריירה המקצועית שלהם והיעדר עבר פלילי – קבע בית המשפט את הקנס על 13 אלף שקל, מחצית מהסכום המרבי המותר, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים לחתום על התחייבות שלא להפר את חוק עובדים זרים במשך שלוש שנים, והזהיר כי כל הפרה תגרור קנסות אישיים בסך 58,400 ₪. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ונמסר להם כי יש להם 45 יום לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.