ת"א 50936/04

תקציר

הנתבעת בתיק זה נתבעת על ידי התובעת, עמידר חברה לשיכון לאומי בישראל, בגין החזקה שלא כדין בדירה השייכת לחברה לאחר שהדייר החוזי, בן זוגה המנוח של הנתבעת, נפטר. כדי להיות מוכרת כדיירת נמשכת, על הנתבעת להוכיח כי היא הייתה בת זוגו הידועה בציבור של המנוח וכי התגוררה עמו בדירה לפחות שלוש שנים לפני מותו. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע, כתובע הזכויות בדירה. בית המשפט מוצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת טענתה. העדות היחידה התומכת בטענתה היא של שכן יחיד, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות שהוצגו, ובפרט היעדר עדות של שכנים וחברים אחרים. יתר על כן, מסמכים רשמיים שהוצגו אינם תומכים בטענת המגורים של הנתבע לפני שנת 2003. הנתבעת גם הודתה כי קיבלה סיוע מהמדינה בשכר דירה עבור דירתה בתקופה שלטענתה התגוררה עם המנוח. בתוך כך, הציגה התובעת דו"חות על ביקורים שנתיים שנערכו בדיור הציבורי מהם עולה כי הנתבע התגורר בדירה רק בחודש פברואר 2003. מאחר שהנתבעת לא הפריכה דיווחים אלה, בית המשפט מקבל אותם כנכונים ומוצא כי דרישת המינימום של שלוש שנים על מנת שהנתבע יקבל מעמד של דייר ממשיך לא התקיימה. אשר על כן, בית המשפט פוסק לטובת התובע ומורה לנתבע לפנות את הדירה לאלתר ולשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה.