עש"א 10077-03-16

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. המחלוקת המקורית עסקה בגדר משותפת בין שני נכסים סמוכים, כאשר המערערים נדרשו להרוס גדר שהוקמה שלא כדין בשטחם. עוד נקבע בפסק הדין כי שני הצדדים יתחלקו שווה בשווה בעלויות הריסת הגדר הישנה והקמת גדר חדשה. המערערים טענו כי חוסר שיתוף הפעולה של המשיבים סיכל את ביצוע פסק הדין, ועל כן יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל. עם זאת, רשם ההוצאה לפועל קבע כי המחלוקת נגעה לפרשנות פסק הדין, ומאחר שפסק הדין לא התנה את ההריסה בהוראות אחרות, יש לבצעו לאלתר. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה כי הרשם נעדר סמכות לפרש את פסק הדין והיה עליו להפנות את העניין לבית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, אישר את החלטת הרשם והטיל הוצאות נוספות על המערערים. בפסק הדין מובהר כי פסק הדין דרש הריסה מיידית וכי טענות המערערים בדבר אישומים שלובים והצורך בבירור לא היו משכנעות. יתר על כן, בית המשפט מציין כי דרך הפעולה המתאימה לקביעת העלויות ולפתרון הסכסוך בין הצדדים תהיה באמצעות התדיינות נוספת. עוד מציינת ההחלטה את הימנעותם של המערערים מנקיטת הליכים מתאימים ואת התנאי המיותר שהטילו על המשיבים. לבסוף, בית המשפט מאשר את הצורך בקבלת היתרים להריסה, אך מאחר שלא הייתה מחלוקת בנקודה זו, הוא הופך למעורפל. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם 2,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין.