ע"פ 5981/15

תקציר

הכרעת הדין עניינה בערעור של המערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שם טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנותה של פקודת התעבורה, ובפרט בכל הנוגע לתקופת פסילת רישיון נהיגה. בית המשפט מסכים עם המערער, וקובע כי המשיב לא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו כנדרש, כלומר לא החלה תקופת הפסילה, מה שהופך אותו לאשם בנהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה מקרים דומים ואמות מידה משפטיות מקובלות, הגיעה למסקנה כי יש להחמיר בעונשו של המשיב בשל חומרת עבירותיו, שכללו נהיגה פרועה ומסוכנת ללא רישיון תקף, אי ציות להוראות המשטרה וזלזול בשלום הציבור. בית המשפט מדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה כדי להרתיע מפני עבירות דומות ומתחשב בעבירות התנועה הנרחבות של המשיב, המעידות על זלזול בחוק ובשלום הציבור. חרף ההכרה בכמה היבטים חיוביים ונסיבותיו האישיות של המשיב, בית המשפט מוצא כי אין בהם די כדי להקל בעונש באופן משמעותי. כך, בית המשפט לערעורים מגדיל את עונש המאסר של המשיב ב-10 חודשים לסך כולל של 34 חודשים, ואת תקופת פסילת רישיונו ב-12 חודשים ל-36 חודשים. בית המשפט דוחה את ערעורו של המשיב על גזר דינו, בהתאם להחלטתו של השופט י' דנציגר, בתמיכת השופטים נ' הנדל וא' שוהם, להחמיר את הענישה כך שתתאים לאופי העבירות ותבטיח את שלום הציבור.