רע"א 47956-01-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. התביעה המקורית הייתה תביעה שהוגשה בשנת 2015, בטענה לליקויי בנייה בדירה שנרכשה על ידי התובעים. התביעה כללה את עלויות תיקון הליקויים, שהוערכו בכ-159,500 ₪. בית המשפט מינה מומחה להערכת הליקויים, שהמליץ על תיקונים נוספים, מה שהגדיל את העלויות המוערכות ל-217,600 שקל. לאחר מכן הגישו התובעים בקשה לתקן את כתב תביעתם כך שיכלול עלויות נוספות אלה, אך הבקשה נתקלה בהתנגדות מצד הנתבעת, שטענה כי הוגשה בשיהוי וכי התובעים כבר היו בידיהם חוות דעת המומחה הנדרשת כדי לכלול עלויות אלה בתביעה הראשונית. בית משפט השלום בתל אביב אישר את התיקון, וקבע כי שאלת ההוצאות תוכרע בסופו של תיק, מה שהוביל את הנתבע להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. הערעור נדחה, שכן ערכאת הערעור הסכימה עם הפעלת שיקול הדעת של הערכאה הנמוכה יותר בהתרת התיקון. בית המשפט ציטט תקדימים המעניקים שיקול דעת רחב לערכאות נמוכות יותר בעניינים אלה והדגיש כי ערכאות הערעור ממעטות להתערב בהחלטות הנוגעות לתיקונים בכתבי טענות. יתר על כן, השיהוי במקרה זה לא נחשב משמעותי, והתיקון הותר כדי להבהיר את הסוגיות בין הצדדים. בנוסף, צוין בפסק הדין כי הכרעה בתביעת ההתיישנות אינה נדרשת בשלב זה. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, כלומר החלטת הערכאה הנמוכה יותר להתיר את התיקון נותרה בעינה, והתיק ימשיך להתבסס על כתב התביעה המתוקן.