עב"ל 480/06

תקציר

בפסק הדין התייחס בית המשפט לתחולתה של תקנה 37, המאפשרת בחינה מחודשת של מצב הנכות של אדם אם חלפו שישה חודשים ממועד ההערכה האחרונה. תקנה זו מאפשרת לרופא המוסד ליזום בדיקה רפואית כאשר הוא סבור כי מצבו של המבוטח השתנה, השתפר או החמיר, בהשוואה להערכה האחרונה. בפסק הדין הודגש כי המצב הרפואי הוא דינמי ועשוי להשתנות עם הזמן, דבר המחייב בדיקות תקופתיות על מנת להבטיח שההטבות ישקפו נאמנה את דרגת הנכות הנוכחית של המבוטח. בית המשפט ציין כי הליך זה אינו דורש אישור על עוגמת נפש מהמבוטח, בניגוד לתקנה 36, המופעלת בעקבות בקשת המבוטח. נפסק כי טעמים רפואיים צריכים לעמוד בבסיס החלטת הרופא לפנות לבדיקה חוזרת. בית המשפט אישר את יכולתו של המוסד לבקש הערכה מחודשת על סמך שינויים שעשויים להתרחש באופן טבעי לאורך זמן, כגון שיפור בסוגים מסוימים של נכויות כמו צלקות, כפי שניתן לראות במקרה של מר יהוד. במקרה של גב' טרייגרמן, ההחלטה נתמכה באופן דומה בשל ממצאי הסקירה הרפואית האחרונה שהצביעו על שינויים אפשריים במצבה. בית המשפט הגיע למסקנה כי רופא המוסד מוסמך, ולעיתים חייב, ליזום בדיקות חוזרות כדי לוודא שדרגת הנכות משקפת נאמנה את מצבו הרפואי של המבוטח, כאשר הוועדה הרפואית היא הסמכות העליונה לקבוע קביעה כזו. פסקי הדין של הערעורים הוכרעו בהתאם, כאשר גב' טרייגרמן ומר יהוד עמדו בפני בחינה מחודשת, המשקפת את אמון בית המשפט בציות הפרוצדורלי של המוסד ובהיעדר שימוש לרעה בסמכות.