ע"א 9569/04

תקציר

הערעורים בתיק זה נדחו, תוך הבהרה כי כל צד יכסה את הוצאותיו, כפי שקבע השופט א' גרוניס. התיק עסק בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים, שביקשה לקבל חזקה בשטחים מסוימים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. המערערים ערערו על תוקפה של התכנית, שאושרה בשנת 1994, כמעט עשור לאחר מכן, בהתקפה עקיפה, ולא ביקשו ביטול ישיר בעת אישורה. בית המשפט מצא כי כל המערערים היו מודעים לתכנית, בין אם מתצהירה ובין אם בסמוך לאחר מכן. בית משפט קמא קבע, כי התרת תקיפה עקיפה, במיוחד שנים לאחר אימוץ התכנית, אינה ראויה, במיוחד לאור העובדה שהתכנית קיבלה את אישור הרוב הדרוש. השופט גרוניס, שנתמך על ידי חבריו, הגיע למסקנה כי טענותיהם המאוחרות של המערערים חסרות שחר, והדגיש את החסרונות של התקפות עקיפות בתיקים מנהליים. ההחלטה מתיישבת עם פסיקות קודמות, ומדגישה את חוסר היכולת לערער על הפקעה לאחר שיהוי כה משמעותי. הדחייה הוסכמה על ידי השופטים ש' ג'ובראן וא' חיות, וקבעה סופית כי המערערים אינם יכולים לערער על תוקפה של התכנית בעקיפין ובדיעבד.