ת"א 672-09-14

תקציר

פסק דין זה דן ומכריע בסכסוך חוזי במערכת החיוב בין גילת לבין שותפיה העסקיים. נקודות המחלוקת העיקריות הן פרשנותם של חלק מהסעיפים בחוזה הנוגעים לתשלומים החודשיים שגילת צריכה לשלם לשותפיה. המחלוקת הראשונה היא האם התשלום החודשי קבוע על 1,000 דולר או 20% מהסכום הכולל שמשלם גילת. בית המשפט מצדד בגילת, ומפרש את החוזה כתשלום קצוב של 1,000 דולר, בהתבסס על נוסח החוזה, התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית של ההסכם, כמו גם היעדר ראיות אמפיריות התומכות בפרשנותם של הנתבעים. המחלוקת השנייה נוגעת להגדלת התשלום החודשי עקב הגדלת שטח המגרש. בית המשפט פוסק לטובת גילת, וקובע כי אגד הסכימה לתוספת ולא דרשה תשלומים נוספים, וכי הגדלת השטח הייתה שולית וחלק מהליך התכנון. הסוגיה השלישית שנידונה היא עיכוב התשלומים מדור לגילת, בהוראת מפעלי התחנה, שבית המשפט מוצא כי אינו חוקי בסכומים שאינם קשורים לסכסוך הנוכחי. גילת מקבלת את מלוא השבת היתרה המנוכה, בצירוף מע"מ וריבית. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם סכומים משתנים כפיצוי על עיכוב התשלומים, כאשר גם שכר טרחת עורך הדין מתחלק ביניהם. לבסוף, בית המשפט דוחה את תביעתה של גילת להוצאות מימון, וקובע כי אין ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין הנזקים לבין הפרתם של הנתבעים.