ת"א 38608-03-21

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה לחייב שני משיבים להפקיד ערבויות להוצאות המבקשים בתביעה שכנגד. המשיבה הראשונה היא חברה בע"מ, והשנייה היא אדם פרטי שהוא מארגן החברה. בפסק הדין נקבע כי מטרת דרישת הערבות להוצאות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבעים במקרים בהם סיכויי התביעה קלושים. על בית המשפט לאזן תכלית זו עם זכות הגישה החוקתית לערכאות וזכות הקניין. באשר לבקשתו של המשיב השני, קבע השופט כי מאחר שהוא אדם פרטי, על בית המשפט לתת משקל רב לזכות הגישה שלו לערכאות. לפיכך, הבקשה לחייבו להפקיד ערבות נדחית. בהתייחסו לבקשה לחברה המשיבה הראשונה, ציין השופט כי הכלל הוא כי חברה תובעת חייבת להפקיד ערבות, והפטור מהפקדה הוא החריג. השופט בחן את מצבה הפיננסי של החברה ומצא כי לא הוכיחה די הצורך את איתנותה הפיננסית. בשלב השני של הבדיקה שקל השופט את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים. בעוד שהמשיבים טענו כי נגרם למבקשים נזק כלכלי ומוניטין, השופט מצא כי מוקדם לקבוע את סיכויי התביעה. עם זאת, השופטת ציינה כי הימנעותם של המבקשים מלהמציא הסכם שכר טרחה, חשבוניות לתשלום או אסמכתאות לתמיכה בבקשתם לסכום ערבות גבוה הכבידה עליהם. בהתחשב במכלול הנסיבות, החליטה השופטת כי על המשיב הראשון להפקיד ערבות בסך 80,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים. אם המשיב לא יעשה כן בתוך 30 יום, תידחה התביעה שכנגד. המבקשים ישלמו לכל משיב הוצאות בסך 3,000 ₪, ללא קשר לתוצאת התביעה.