ת"א 28148-02-12

תקציר

התובע, סופר ומו"ל של ספרי לימוד, תבע את משרד החינוך, עיריית ירושלים ושני אנשים פרטיים בגין הפרת זכויות יוצרים ותביעות נלוות אחרות. התובעת כתבה שלושה ספרים ללימוד עברית לילדים ששפת אמם ערבית. לטענתה, כמה בתי ספר במזרח ירושלים השתמשו בעותקים לא חוקיים של ספריה במקום לרכוש אותם ממנה, ובכך פגעו בעסקיה. בתי הספר והעירייה הכחישו את הטענות וטענו כי התלמידים רכשו את הספרים בעצמם מחנויות ספרים או הכינו צילומים לשימוש אישי, דבר המותר על פי חוק. בית המשפט מצא כי ראיות התובעת היו בעיקרן עדות שמיעה ולא היה בהן די כדי להוכיח את טענותיה. רק שני מורים משני בתי ספר הודו כי צילמו חלק מהדפים מהספרים לצורך הכנת דפי עבודה, אך הדבר נמצא כשימוש הוגן ולא מהווה הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט דחה גם את טענות התובעים נגד משרד החינוך והעירייה, שכן הם לא ביצעו כל הפרה ישירה או עקיפה ולא ניתן להטיל עליהם אחריות למעשי עובדיהם. בנוסף, בית המשפט מצא כי לנאשמים הבודדים היה תפקיד מזערי בהפרה הנטענת. אחד מהם כבר שילם פיצויים לתובע בעקבות הליך פלילי. בהתחשב במכלול הנסיבות, פסק בית המשפט לטובת התובעת כנגד הנתבעים הבודדים, אך לא פסק תשלומים נוספים מעבר לסכום שכבר שולם. כמו כן חויב התובע בתשלום שכר טרחת עורך דין מתון למשרד החינוך ולעירייה.