ת"א 1679/05

תקציר

הנתבעים טענו כי יש לדחות את טענות התובעים משום שחלה עליהן התיישנות. תביעת התובעים, מיום 22.5.05, התייחסה לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפעלת תחנת שידור בין השנים 1962 ל-2003, אשר מנעה מהם לכאורה לעבד את שדותיהם החקלאיות. לטענת הנתבעים, התובעים היו מודעים לנזק שנגרם לגידוליהם בעת הקמת תחנת השידור, ולכן תביעתם התיישנה. השופטת הסכימה עם הנתבעים כי טענת הרשלנות של התובעים הייתה מודעת לנזק ולגורם לו מתחילת הפעלת תחנת השידור. טענת התובעים כי לא יכלו לתבוע את הנזק קודם לכן משום שלא גילו את הקשר הסיבתי בין הפעלת התחנה לבין הפגיעה בגידוליהם עד למועד מאוחר הרבה יותר, נדחתה. השופטת הדגישה כי התובעים לא התייחסו לטענת ההתיישנות בהודעותיהם השונות, לרבות המתוקנות, ולכן אינם יכולים לטעון אותה כעת. עם זאת, השופטת בחנה את התביעה ומצאה כי התובעים לא איבדו את זכותם לתבוע פיצויים שאירעו בתוך שבע שנים מיום הגשת התביעה, כלומר נזקים שאירעו משנת 1998 ואילך. השופט ביסס זאת על כך שהעוולה במקרה זה הייתה מתמשכת וגרמה לנזק מתחדש. השופט הורה כי סוגיית תקופת ההתיישנות לגבי התובעים שהצטרפו לתביעה בהודעה המתוקנת האחרונה תידון בדיון מאוחר יותר. הבקשה נדחתה בחלקה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך 20,000 ₪.