רבני 1372520/1

תקציר

הערעור נסוב בעיקר סביב קביעתו של בית המשפט המחוזי כי יש להעריך את שווי האופציות סביב מועד הקרע. המערערת דורשת להעריך אותם לפי ערכם במועד המימוש בפועל, כאשר ההפרש גדול, ומפנה לפסקי דין התומכים בגישה זו. הדיון שלפנינו אינו בשאלה האם לאזן בין האפשרויות במסגרת מאזנת של משאבים (וכפי שהיה הדיון העיקרי שלפנינו בתיק מס' 1377588/13), אלא כיצד להעריך אותן. המשיב לא טען כי יש להוציאם ממסת האיזון, אלא כי יש להעריך את ערכם כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי ולא כשווים במועד המימוש בפועל. לאחר ההנחה שהאופציות הן חלק משכרו של המקבל ולכן ניתנות לאיזון, נשאלת השאלה כיצד להעריך אותן, שכן האופציות אינן סחירות בעת הקרע ולא ניתן לממש אותן אז. בהיעדר תשובה ברורה, על בית המשפט לכפות פשרה בין הצדדים, ובלבד שהסכסוך יגיע לסיומו. לפיכך, בית המשפט מחליט להעריך את שווי האופציות כשווה במועד המיזוג, שהוא המועד שנקבע לאיזון, ולפי המחיר שנקבע בהודעת המיזוג כיום הפדיון. ערך זה יעמוד על כ-5.81 דולר לאופציה, אותו יש לחשב בהתאם למועד התשלום בפועל בדולרים. להערכת בית המשפט, חיוב המשיב כלפי המערערת בגין האופציות יעמוד על סך 21,618 דולר, אם כי אין מדובר בקביעה. אין צו להוצאות, והמזכירות תחזיר את פיקדון הערבות של המערער.