ת"א 13602-05-22

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לתיקון כתב תביעה - הוספת המוסד לביטוח לאומי כנתבע נוסף **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת תובע להוספת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כנתבע נוסף בתיק תביעת נזקי גוף שנגרמו בתאונת עבודה. הבקשה הוגשה לאחר שהתובע קיבל הצעת בית המשפט, לפיה הנזק הנטען על ידו נבלע בתגמולי המל"ל שכבר קיבל. התובע מבקש להוסיף את המל"ל כנתבע על מנת לעתור לסעד הצהרתי ו/או כספי בנוגע לחלקו (25%) בכספי השיבוב שתובע המל"ל מצד ג' (מעסיק התובע). **רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים** התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 5.12.2017. ביום 8.5.2022 הגיש תביעת נזקי גוף נגד מעסיקו, י. גרונדמן שמואל ובניו בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") וחברת הביטוח שלה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"). מומחה בית המשפט העריך את נכותו הצמיתה של התובע ב-23.5%. ביום 30.10.2025, הגיע בית המשפט להצעה כי סך הנזק שנגרם לתובע נבלע בתגמולי המל"ל בסך של כ-1,291,000 ₪. בהמשך לכך, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על מנת לצרף את המל"ל כנתבע נוסף. התובע טוען כי רק לאחרונה נודע לו על תביעת השיבוב של המל"ל כנגד צד ג', וכי בשל התיישנות דיונית, נבצר ממנו לצרף את צד ג' להליך המקורי. הוא מבקש להוסיף את המל"ל על מנת לדרוש את חלקו (25%) מכספי השיבוב, וטוען כי זכות השיבוב של המל"ל נגזרת מזכותו של הניזוק, וכי המל"ל עשוי להתעשר על חשבונו. הנתבעות מתנגדות לבקשה, וטוענות כי הבקשה הוגשה באיחור, ללא תצהיר, וכי התיקון המבוקש יסרבל את ההליך ויסבך אותו. הן טוענות כי התובע מנסה לעקוף את מחסום ההתיישנות כנגד צד ג' ולהיכנס בדלת האחורית לתביעת המל"ל. הן מדגישות כי על פי סעיף 330(ב) לחוק הביטוח הלאומי, המל"ל מחויב להעביר לנפגע סכומים העולים על 75% מפיצויי השיבוב. **ניתוח משפטי** הבקשה לתיקון כתב תביעה כרוכה בבחינת שיקולים במסגרת תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט להורות על צירוף בעל דין "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג." בית המשפט מנה מספר שיקולים מרכזיים בבחינת בקשה לתיקון כתב טענות וצירוף נתבע חדש, כפי שעולה מפסיקות בית המשפט העליון והמחוזי: 1. **האם התיקון דרוש לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת:** התובע טוען כי התיקון דרוש על מנת לממש את זכותו לחלק מכספי השיבוב. לעומת זאת, הנתבעות טוענות כי אין יריבות ישירה בין התובע למל"ל, וכי הפתרון לטענותיו מצוי בסעיף 330(ב) לחוק הביטוח הלאומי. 2. **איחור בהעלאת הטענה, סיבתו ומידתו:** הבקשה הוגשה כ-3 שנים לאחר הגשת התביעה המקורית, וכ-7 שנים לאחר אירוע התאונה, וזאת רק לאחר קבלת הצעת בית המשפט. התובע טוען כי נודע לו על תביעת המל"ל רק לאחרונה, וכי עילת התיקון נולדה אז. אולם, בית המשפט מציין כי המל"ל פנה לעיין בתיק עוד ב-13.10.2024, לפני שהתיישנה עילת התביעה נגד צד ג'. 3. **האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב:** הנתבעות טוענות שהתיקון יסרבל ויסבך את ההליך. הוספת נתבע חדש בשלב זה, עלולה להצריך הבאת ראיות חדשות והארכת הדיון. 4. **האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב:** הנתבעות טוענות כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב, על מנת לעקוף מחסום התיישנות. התובע טוען שהבקשה הוגשה מטעמי זהירות, על מנת להבטיח את זכויותיו. **התיישנות וסמכות עניינית:** בית המשפט מדגיש את הדברים הבאים: * **עילת תביעה כנגד המל"ל:** בית המשפט מביע ספק בדבר קיומה של עילת תביעה ישירה של התובע כנגד המל"ל במסגרת תביעת נזקי גוף, שכן עילת תביעה כנגד המל"ל נובעת מחוק הביטוח הלאומי, והיא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. * **התיישנות דיונית:** התובע מציין כי נבצר ממנו לצרף את צד ג' להליך בשל התיישנות דיונית. בית המשפט מבהיר כי אם התובע סבור שעילת תביעתו כנגד המל"ל לא התיישנה, פתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה נפרדת ועצמאית. * **תקנה 46(א) אל מול תקנות ישנות:** התקנות החדשות מרחיבות את הסמכות לתיקון כתבי טענות, אך עדיין מחייבות שיקול דעת של בית המשפט, תוך התחשבות באינטרס הצורך של מבקש התיקון מול אינטרס הנתבעים והציבור ביעילות ההליך. **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קובע כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים הבאים: * **הוספת עילה חדשה בשלב מתקדם:** הוספת המל"ל כנתבע אינה תיקון טכני, אלא הוספת עילת תביעה חדשה ונפרדת. התיקון מוגש בשלב מתקדם מאוד של ההליך, לאחר סיום ההליכים המקדמיים, כאשר התיק היה בשל להגשת ראיות. * **חוסר תוחלת בתיקון:** בית המשפט קובע כי אין כל תוחלת בתיקון המבוקש. התיקון עלול להכביד, לעכב ולסרבל את ההליך, ולהרחיב את יריעת המחלוקת. הוספת עילה חדשה בשלב זה תצריך הבאת ראיות חדשות, ללא הצדקה דיונית או עניינית. * **התנהלות בחוסר תום לב (לכאורה):** בית המשפט רומז כי הבקשה מוגשת מטעמים טקטיים, על מנת לעקוף מחסום דיוני של התיישנות, במקום להגיש תביעה נפרדת במועד. * **התיישנות של התביעה כנגד צד ג':** בית המשפט קובע כי הדרך הייתה פתוחה בפני התובע לצרף את צד ג' להליך כבר מלכתחילה, ולא ניתן לקבל את הטענה כי רק לאחרונה נודע לו על תביעת המל"ל. **השלכות וחידושים משפטיים:** 1. **פרשנות תקנה 46(א):** פסק הדין מדגיש את השילוב בין הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות לבין הצורך לשמור על יעילות ההליך ועל האינטרסים של כל הצדדים. גם תחת התקנות החדשות, בית המשפט יבחן בקפידה את הצורך בתיקון, את השלב הדיוני, את ההתנהלות ואת תום הלב. 2. **הבחנה בין עילות תביעה:** הוספת עילת תביעה חדשה, במיוחד כזו הכרוכה בסמכות עניינית של ערכאה אחרת, מחייבת בחינה קפדנית של ההצדקה והצורך בתיקון במסגרת ההליך הקיים. 3. **התיישנות דיונית:** פסק הדין ממחיש את החשיבות של הגשת תביעות במועד, ואת ההשלכות של איחור בבקשת תיקון, במיוחד כאשר מדובר בניסיון לעקוף מחסום התיישנות. 4. **סעיף 330(ב) לחוק הביטוח הלאומי:** בית המשפט מדגיש את זכות השיבוב העצמאית של המל"ל, ואת המנגנון הקבוע בחוק להעברת עודפים לנפגע. עם זאת, הוא אינו שולל את האפשרות כי במקרים חריגים, ייתכן צורך בהתערבות שיפוטית, אך לא באמצעות צירוף המל"ל כנתבע בשלב כה מתקדם. **מסקנה:** בית המשפט דחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה, תוך הדגשת השלב המתקדם של ההליך, חוסר התוחלת שבתיקון, והעובדה כי התובע יכול היה לצרף את צד ג' או להגיש תביעה נפרדת כנגד המל"ל במידה וסבר כי קיימת לו עילה. החלטה זו שומרת על יעילות ההליך ומונעת סיבוכו.