בר"מ 5481/21

תקציר

אזרח הודי נכנס לישראל באשרת עבודה בשנת 2010. לאחר שתוקפה פג בשנת 2017, הוא הגיש בקשה למקלט מדיני, שנדחתה על ידי היחידה לטיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים. המבקש ערער לבית הדין לעררים, שגם הוא נדחה, מה שגרם לו לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הורה לו לעזוב את הארץ לאלתר. לאחר מכן ביקש המבקש סעד זמני מהחלטת בית המשפט, שנדחתה משום שלא הראה כי נשקפת סכנה לחייו ולא כיבד את החלטת בית הדין. הוא ערער על דחייה זו לערכאה גבוהה יותר, שגם בה הפסיד בשל היעדר ידיים נקיות ואי יציאה מהארץ עד למועד שנקבע. השופט קבע כי סיכויי הערעור של המבקש להצליח קלושים, ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו, שכן הוא יכול לחזור להודו או לנהל את הערעור ממדינה אחרת בעוד עורך דינו ממשיך את ההליכים בישראל. המבקש חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות.