ע"א 28409-11-21

תקציר

רשם בית המשפט דחה שתי בקשות שהגיש המערער. הבקשה הראשונה ביקשה הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין. הבקשה נדחתה משום שהוגשה לאחר שחלף המועד האחרון להגשת ערעור, והמבקש לא סיפק הצדקה מספקת לעיכוב. המבקשת לא הביאה ראיות קונקרטיות התומכות בטענותיה בדבר עיכובים בקבלת סיוע משפטי, וצילומי המסך שמסרה לא פורסמו. כמו כן, למבקשת היה ניסיון קודם בהליכים משפטיים והייתה לה גישה לסיוע משפטי מבתה, עורכת דין במקצועה, אך היא לא פעלה במלוא המרץ בהגשת בקשה להארכה לפני המועד האחרון. באיזון בין זכותה של המבקשת ליומה בבית המשפט, שוכנע הרשם כי זכותו של המשיב לוודאות ולסופיות ההליכים גוברת במקרה זה. הבקשה השנייה ביקשה פטור מהפקדת ערבות להבטחת הוצאות המשיב בהליך הערעור. המבקשת טענה לקשיים כלכליים, אך הרשם מצא כי טענותיה אינן מבוססות ומפורטות דיים. המבקשת לא חשפה את כל נכסיה הפיננסיים, לרבות בעלותה על דירה, ומחקה מידע רלוונטי מתדפיסי הבנק שמסרה. בנוסף, מצא הרשם כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים. מאחר שהמבקש לא עמד באף אחד מתנאי הפטור (מצוקה כלכלית וסיכויי הצלחה), הבקשה נדחתה. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב בגין שתי הבקשות, בסך 4,000 ₪, בתוך 30 יום. ההחלטה ניתנה ביום 14.12.2021 בסמכות הרשם, בנוכחות שני הצדדים.