ע"נ 50132-06-16

תקציר

ועדת הערר דחתה ערר על החלטת המשיב הדוחה את תביעת המערער להכרה בכאבי גב תחתון לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. הוועדה מצאה כי המערער לא הצליח להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין שירותו הצבאי לבין כאבי הגב או הנכות שלו בהסתברות של "סבירה מאוד". הוועדה קיבלה את חוות דעתו הרפואית של המומחה שמינה הוועדה, אשר סבר כי אין קשר סיבתי בין שירותו של המערער לבין מצב גבו. זאת ועוד, הוועדה ציינה כי המערער לא שיתף פעולה באופן מלא עם המומחה במהלך הבדיקה הקלינית, ששקלה אותו. בנוסף, מצאה הוועדה ראיות משמעותיות לכך שלמערער הייתה מרפאת גב לפני שירותו הצבאי, המצביעות על כך שכאבי הגב שלו לא נגרמו עקב שירותו. הוועדה גם שקלה ודחתה את האפשרות שהמערער פיתח תסמונת כאב כרוני עקב שירותו. לאור ממצאים אלה, הגיעה הוועדה למסקנה כי יש לדחות את הערר. המערערת חויבה לשלם למשיב שכר טרחה בסך 5,000 ₪, וההחלטה הותרה לפרסום.