ת"צ 11287-08-16

תקציר

המחלוקת המרכזית בתיק זה נסובה סביב השאלה איזו מבין שתי הבקשות המתחרות לתביעה ייצוגית נגד בזק צריכה להתנהל, בהינתן החפיפה המהותית ביניהן. המשיבה ברמן הגישה את הבקשה הראשונה בחודש אוגוסט 2016, בטענה כי בזק גבתה מלקוחותיה שלא כדין שירותי תמיכה ואחריות הקשורים לנתבים. בקשה זו כללה גם תביעות נוספות הקשורות למהירות האינטרנט ונוהלי תמחור. בתוך כך, הגישה המשיבה טלרז בקשה נוספת בחודש דצמבר 2016, תוך התמקדות אך ורק בנושא התמיכה ושירות האחריות. מאחר ששתי הבקשות נוגעות לאותו עניין ולאותו קבוצה, ביקשה בזק לדחות את הבקשה המאוחרת, תוך מתן עדיפות לבקשה הקודמת שהגיש ברמן. להגנתו טען טלרז כי בקשתו של ברמן נרשמה באופן לקוי במרשם התובענות הייצוגיות, וטען כי חסרים בה פרטים מהותיים והטעה אותו להאמין כי בקשתו שלו היא הראשונה. עוד קבע כי בקשתו של ברמן הייתה רשלנית וחסרת בסיס עובדתי, וכי ברמן לא היה תובע מייצג מתאים בשל הליכי פשיטת הרגל הקודמים שלו. עם זאת, בית המשפט מצא כי בקשתו של ברמן נעשתה בהתאם לנהלים הנדרשים, גם אם לא כללה את כל הפרטים. השופט הדגיש כי די היה בפרסום הבקשה במרשם, והיה על טלרז לבחון אותה לעומק בטרם הגיש בקשה משלו. בית המשפט גם דחה את ההשוואה של טלרז למקרה אחר (דבח) כבלתי ישימה, שכן בקשתו של ברמן אכן פורסמה, בניגוד לבקשה הקודמת בפרשת דבח. יתר על כן, בית המשפט שקל לגופן של הבקשות, וציין כי זו של ברמן הייתה מקיפה יותר, וכללה טענות מהותיות נגד בזק, בעוד זו של טלרז התמקדה בנושא אחד. השופט הביע דאגה מחוסר הקשר לכאורה של ברמן למנוי בזק על שמו, אך בכל זאת ראה בו נציג מתאים לקבוצה. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת בקשתו של ברמן, ודחה את בקשתה המאוחרת של טלרז. כתוצאה מכך חויבה טלרז לכסות הן את הוצאותיה של בזק והן את הוצאותיה של ברמן, בסך 3,000 שקל. בזק נדרשה להשיב לבקשתו של ברמן עד 1 ביולי 2017, כאשר דיון מקדמי נקבע ל-12 ביולי.