דב"ע לה/29 - 3

תקציר

פסק הדין דן בפיצויי פיטורים ובדירוגו של עובד שעבד באגד - אגודה שיתופית לתחבורה לישראל בע"מ. העובדת שובצה בתחילה בדרגה נמוכה מכפי שטענה ועבדה בדרגה זו למעלה משנתיים. בית הדין קבע כי לא היה הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובד וכי לוח הזמנים עליו הסתמך העובד היה מדריך לקביעת זכויות בלבד ולא הקנה כל זכות חוקית. משכך, הסכמת העובד להתחיל לעבוד בדרגה נמוכה יותר היוותה הסכם שהחליף כל הסכם מכללא המבוסס על לוח הזמנים המתפקד. יתר על כן, בית הדין קבע כי המשך עבודתו של העובד בדרגה הנמוכה מהווה ויתור על כל זכאות לדרגה גבוהה יותר. באשר לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי העובדת זכאית למלוא הסכום הנקוב בחוק פיצויי פיטורים, למרות שפרשה עקב הגיעה לגיל פרישה. החוק קובע כי תשלומים לקופות גמל עשויים להחליף פיצויי פיטורים בתנאים מסוימים, אך הדבר אינו חל על עניינה של העובדת, שכן היא הייתה מבוטחת בקרן פנסיה בסיסית, שאינה מקנה לה זכות לפיצויי פיטורים. עוד ציין בית הדין כי תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה הבסיסית היו בבחינת חיסכון ולא עשו זאת? חובתם לשלם פיצויי פיטורים במלואם. בנוסף, בית הדין התייחס לנוהל המקובל במקרים מסוג זה, לפיו עובדים מקבלים פיצויי פיטורים בהתאם לשכרם האחרון, מה שתומך בתביעת העובד. הן ערעורו של העובד בעניין הפרשי דירוג ופיצויי פיטורים, והן ערעורה הנגדי של אגד בעניין הדרגה הראשונית וחובת פיצויי הפיטורים נדחו. גם ערעורו של העובד בעניין הפרשי הפנסיה נדחה מאחר שאגד הסכימה לתקן את הנושא. לבסוף, פסק בית המשפט את ההוצאות, ופסק סכום ששיקף את "היחס בין מה שנטען למה שנפסק", וביטל כל צו להוצאות.