עמ"ת 27950-07-16

תקציר

הערעור הוא על מעצרו של המערער בעקבות אירוע בבית החולים רמב"ם. המערער, שהובא למרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל לאחר שהפגין התנהגות מוזרה, הובהל לבית החולים לאחר עווית. המערער היה קשור עם הגעתו ונשאר כך במהלך העברתו למחלקה פנימית. ברישומי בית החולים לא עולה כל אינדיקציה לצו אשפוז, דבר המעלה שאלות בדבר חוקיות ריסונו של המערער. במהלך שהותו של המערער במחלקה, הוא תקף אחות כאשר צוות בית החולים ניסה לרסן אותו שוב לאחר שהפך אלים. גם הוא התנגד לטיפול ולאחר מכן נפלט מבית החולים. בעודו מלווה החוצה, נהג המערער באלימות, בעט בדלת ויידה אבנים לעבר בית החולים והמאבטחים. המאבטחים הגיבו במרדף אחריו. מעשיו של המערער היוו סכנה לציבור ולצוות בית החולים והיוו עבירה לפי חוק סדר הדין הפלילי. היעדר צו אשפוז מעלה שאלות בדבר אחריותו הפלילית של המערער לתקיפת האחות, אך הראיות מצביעות על סיכוי סביר להרשעה בעבירות האחרות. השופט מסכים עם הצורך בבדיקה יסודית במהלך הדיון בתיק העיקרי. עברו הפלילי של המערער והתיקים התלויים ועומדים מציירים תמונה של תוקף סדרתי המהווה סכנה ממשית לחברה. למרות חובתו של בית המשפט לשקול חלופות מעצר, השופט מגיע למסקנה כי אף אחת מהן אינה ראויה במקרה זה וכי יש צורך בהארכת מעצר. לפיכך, הערעור על המעצר נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.