ע"ע 1322/02

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטת שירות התעסוקה לרשום סירוב עבודה מצד המערערת, נחלה עבאסי. שירות התעסוקה טען כי עבאסי סירבה להתקבל לעבודה כמנקה במסעדה, בנימוק שהסיבה לכך היא ילדיה הקטנים. עם זאת, גב' עבאסי הכחישה זאת וציינה כי לא הופנתה לעבודה בתאריך האמור. בשירות התעסוקה נימקו את החלטתם בטפסים שהופקו מהמערכת חודשים לאחר האירוע, ואילו ערעורה של גב' עבאסי נדחה בבית הדין האזורי בשל עדותה של קצינת ההשמה על פני עדותה. הערעור בפני השופט שמואל צור נסוב סביב פרשנות חוק הביטוח הלאומי והאם אכן הוצעה לגב' עבאסי עבודה מתאימה והיא סירבה לה. במהלך הליך הערעור התברר כי שירות התעסוקה לא פעל לפי נהלים פנימיים משלו בטיפול בעניינה של גב' עבאסי. הנוהל, המחייב ליידע את מחפשי העבודה על סירוב הרישום ולחתום על הטפסים הרלוונטיים, לא קוים, וטופס ההפניה המקורי הושמד. השופט צור פסק לטובתה של גב' עבאסי, קיבל את ערעורה והעביר את נטל ההוכחה לשירות התעסוקה. השופטת קבעה כי מכיוון שהשירות לא פעל על פי הנהלים שלו, עליו לספק כעת ראיות לכך שגב' עבאסי אכן הוצעה לה עבודה והיא סירבה לה. עוד צוין בפסק הדין כי סניף ירושלים של שירות התעסוקה החל לאחרונה להקפיד על הנוהל הנכון, ויש לקוות שסוגיה זו לא תחזור לבית המשפט. כמו כן, פסק הדין הורה לשירות התעסוקה לשאת בהוצאותיה של גב' עבאסי, תוך ביטול סירוב הרישום וניקוי שמה בפועל.