ע"ע 1385/01

תקציר

המקרה נסוב סביב הגדרת "רכוש נטוש" וזכויות מבטחים לגבי כספים שנצברו לזכות עמית שנפטר בקרן פנסיה. חוק האפוטרופוס הכללי מגדיר רכוש נטוש כנכסים שאין להם מוטבים ידועים או בעלי יכולת, הנמצאים בישראל אם הם בבעלות אזרח או ישות ישראלית. החוק מסמיך את בית המשפט לתת לאפוטרופוס הכללי צו לניהול נכסים נטושים כאמור. בערעור זה טען האפוטרופוס הכללי כי יש לראות בכספים שנצברו לזכות המנוח במבטחים רכוש נטוש, שכן המבטחים לא הביאו ראיות לאי קיומם של יורשים. לעומת זאת, המבטחים תבעו זכויות בכספים אלה בהתבסס על המטרה החברתית של מערכת הביטוח הפנסיוני. בית המשפט דחה את תביעת המבטחים בקובעו כי עליהם להפעיל שקידה סבירה באיתור היורשים. מאחר שלא נעשה מאמץ כזה, ובהתחשב בזמן שחלף מאז פטירת המנוח, נדרשו המבטחים לפרסם הודעה בעיתון יומי כדי ליידע יורשים פוטנציאליים. אם לא יגיעו מוטבים זכאים בתוך חודשיים, הכספים יועברו למבטחים. בית המשפט הדגיש כי נכסי קרן הפנסיה אינם חלק מעיזבון וכי אופיין המיוחד של קרנות הפנסיה כרוך בכך שכספים שלא נתבעו הופכים לרכוש הקרן. השופטים סטיב אדלר ונילי ארד, יחד עם הנציגים משה בית דגן ומשה אורן, הסכימו עם פסק הדין. פסק דין זה מבהיר את זכויותיהם וחובותיהם של מבטחים ביחס לכספים שלא נתבעו בקרנות פנסיה, תוך איזון בין זכויותיהם של יורשים פוטנציאליים לבין תכליתו של חוק הירושה.