ע"א 375/19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין שתי קבוצות של בעלי חברה, ברון ולוינסון. הסכסוך הוביל להסכם גישור שהתווה את תנאי מכירת המניות מלוינסון לברון. עם זאת, תנאי הסכם זה לא יושמו, מה שהוביל את לוינסון לבקש לאכוף את הסדר הגישור והסכם המכר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לטובת לוינסון, מה שגרם לברון לערער על פסק הדין ולבקש עיכוב ביצוע. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם מאזן הנוחות נוטה לטובת הברון כך שיש מקום לעיכוב ביצוע עד להגשת הערעור. בית המשפט הגיע למסקנה כי ברון לא הציגה טיעונים ספציפיים או ראיות לנזק פוטנציאלי אם פסק הדין ייאכף לפני הערעור. כל נזק פוטנציאלי הקשור לחלוקת דיבידנדים או העברת מניות נמצא ספקולטיבי או בר תיקון עם פיצוי כספי. יתר על כן, בית המשפט לא ראה בתנאי ההחזר בעיה. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו. פסק הדין התבסס על סקירה מקיפה של הבקשה, התשובה והמסמכים הנלווים, בהיקף כולל של למעלה מ-800 עמודים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בשל אורכן המיותר של ההגשות.