ב"ל 14741-03-22

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי. המקרה כרוך במחלוקת על מידת ייחוס נכותו של אדם לתאונת עבודה, במקרה זה, אוטם שריר הלב. ועדת הערר החליטה בעבר כי ההידרדרות במצבו של המערער אינה קשורה לאוטם אלא לחסימה כרונית של עורק ימין שהייתה קיימת לפני האוטם. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטה זו מנוגדת לקביעה קודמת של הוועדה אשר ייחסה את נכותו של המערער אך ורק לאוטם. עוד ציין בית המשפט כי הוועדה לא תמכה בהחלטתה בראיות מספיקות, והסתמכה במקום זאת על גורמי סיכון. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי יש להחזיר את העניין לאותה ועדה לדיון נוסף. על הוועדה לכבד את ההחלטה הקודמת המייחסת את הנכות לאוטם, ואם מצאה כי הנכות קשורה רק בחלקה לאוטם, עליה לספק נימוקים מפורטים על סמך נתונים מוכחים. החלטת הוועדה צריכה להיות ברורה ומנומקת, והמערער ובאי כוחו יזומנו לטעון את טענותיהם. בנוסף, יידרש המשיב, המוסד לביטוח לאומי, לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום.