ת"א 73583-05-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני מחמישה טעמים מספיקים. ראשית, הבקשה הוגשה בשיהוי, בניגוד לאופיין המיידי של בקשות לסעד זמני, כאשר במקרה זה ניתן לזהות שלושה שיהיות מובהקות. למעלה משלוש וחצי שנים חלפו מאז שלח התובע מכתב התראה לנתבעים, כמעט שנה מאז הוגשה התביעה, וכחודש מאז מחיקת בקשה קודמת לסעד זמני. הצהרתה של התובעת כי הבקשה לא הייתה דחופה מערערת עוד יותר את דחיפות הבקשה. שנית, הסעד הזמני המבוקש ישנה את המצב הקיים, המנוגד לתכליתו של הסעד הזמני. שלישית, הסעד הזמני זהה לסעד העיקרי המבוקש, שאינו סביר שכן משמעותו קבלת התביעה בתחילת ההליך. רביעית, הבקשה מכוונת בעיקר לצד שלישי שאינו מעורב בהליך, חברת שאמאן ספיריטס בע"מ, אשר רק "יובא" להליך על ידי הנתבעים. לבסוף, החלטה בבקשה צריכה לשקול את מאזן הנוחות, שבמקרה זה מוטל על הנתבעים, שיכולים לשמור על המצב הקיים אם הבקשה תידחה. דחיית הבקשה נתמכת גם בקשר הכוחות המקביל בין סיכויי ההצלחה לבין מאזן הנוחות. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 12,000 ₪ בצירוף ריבית.