בג"צ 5404/23

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה כמוקדמת מדי, תוך שהוא מדגיש את העיקרון לפיו אין להגיש עתירה לפני החלטה סופית לגופה של רשות מוסמכת. העותרת טענה כי עניינה אינו מוקדם, תוך שהיא מצטטת תגובת מדינה המצביעה על סירוב לקיים דיון מחודש ושלילת זכויותיה. למרות זאת, בית המשפט הדגיש פסיקה מבוססת המרתיעה מהתערבות שיפוטית בטרם מתקבלת החלטה סופית, וציין את הפרדת הרשויות כסיבה מרכזית. השופטת א' מזא"ה והשופט ר' רונן סיפקו תקדימים שהדגישו כי בית המשפט נמנע מלדון בתיקים ללא הכרעה סופית, כדי שהרשויות יוכלו להשלים את ההליכים בהן, מה שעלול אף לייתר את הצורך בעתירה. במקרה זה, הממשלה טרם קיבלה החלטה סופית על תוכנית רישוי אספקת החשמל, דבר הזקוק לתשומות נוספות מהוועדה הארצית. יתר על כן, טענת העותר בדבר תשובתה הסופית של המדינה סותרת את הבטחת הממשלה כי כל אישור או שינוי של התוכנית חייב לחזור לממשלה להחלטה סופית. לפיכך, בית המשפט לא מצא הצדקה לביקורת שיפוטית מיידית, נוכח מעמדו הבלתי פתור של העניין ובהיעדר החלטת ממשלה סופית. אופייה המוקדם מדי של העתירה הביא לדחייתה, תוך מתן צו לעותר לשלם הוצאות בסך 15,000 ₪ לאוצר המדינה, דבר המשקף את ההיבט הכלכלי של העתירה ואת התנהלות העותר.