ע"א 26163-03-10

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין של בית משפט השלום בחיפה בעניין תאונת דרכים בה תבע המשיב, רוכב אופניים שנפגע בראשו, פיצויים. הערכאה הנמוכה יותר מינתה מומחה רפואי שסבר כי למשיב אין נכות נוירולוגית קבועה. עם זאת, המומחה המליץ על הערכה פסיכיאטרית בשל תסמיני הדחק הפוסט-טראומטי של המשיב. מונה מומחה נוסף, אשר הגיע למסקנה כי למשיב אין מוגבלות נפשית. בית משפט קמא סטה מחוות דעת זו ופסק למשיב 5% נכות נפשית, לצד פיצוי בסך 92,500 ₪, מתוכם 75,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי. המערערים ערערו על ההחלטה וטענו כי בית המשפט לא היה צריך לסטות מחוות דעתו של המומחה וכי פסק הבוררות מופרז. המשיבים טענו כי החלטת בית המשפט צריכה לעמוד. ערכאת הערעור הסכימה עם המערערים כי סטיית הערכאה הנמוכה יותר מחוות דעתו של המומחה הרפואי אינה מוצדקת, אך מצאה טעם בטענה כי הפיצוי שנפסק היה מופרז. היא הפחיתה את סכום הפסיקה ל-50,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית והורתה למשיב להשיב למערערים 25,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין ומע"מ. ערכאת הערעור הדגישה כי מדובר במקרה נדיר בו התערבה בקביעת הנכות והסבירה כי תפקידה לבחון את הראיות ולהפעיל שיקול דעת. סכום פסק הדין הסופי נקבע על 67,500 ₪, שישולמו על ידי המערערים למשיב.