ס"ע 11174-09-10

תקציר

התובעת, עובדת עירייה, תבעה את מעסיקה להטבות פנסיה תקציביות על בסיס חוזה העסקתה. המחלוקת נסובה סביב הזכאות לפנסיה תקציבית ואופן חישוב תשלומי הפנסיה. בית הדין פסק לטובת התובעת, תוך הכרה בזכותה לפנסיה תקציבית בהתאם לתנאי חוזה העסקתה, אשר אושר על ידי הגורמים הרלוונטיים, לרבות הממונה על השכר. על פי החוזה, יש לחשב את הפנסיה של התובעת על בסיס שכרה בפועל כמנהלת בכירה לכל תקופת העסקתה על פי החוזה. בית המשפט דחה את שיטת החישוב שהציעה המדינה, שהייתה שונה מהותית. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע הפרש מענק פרישה בסך 102,062 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. נפסק כי היפוך החלטתו הקודמת של הממונה על השכר לאשר את חוזה ההעסקה של התובעת היה בלתי סביר ומצדיק התערבות שיפוטית. כתוצאה מכך, התובעת הייתה זכאית לפנסיה תקציבית על בסיס שכרה בפועל כמנהלת בכירה, והנתבעים חויבו במשותף בהוצאותיה המשפטיות ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 25,000 ₪.