ת"פ 26690-05-19

תקציר

הנאשם, שביצע עבירות מין חמורות בקטין אחר בפנימייה טיפולית כשהיה קטין בעצמו, נשפט ונמצא אשם. בית המשפט הכיר בחומרת העבירות ובצורך בהרתעה, במיוחד לאור הפגיעה המתמשכת שנגרמה לקורבן. עם זאת, בשל גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, מטרת השיקום ונסיבות חייו האישיים, בחר בית המשפט שלא להטיל עליו עונש מאסר ממושך. במקום זאת, נגזרו על הנאשם עונשי מאסר קצרים – בקיזוז הימים שבילה במעצר במהלך החקירה – לצד מאסר על תנאי, מאסר על תנאי וצו פיצויים לקורבן. החלטה זו באה לאזן בין הגמול וההרתעה לבין האפשרות לשיקומו של הנאשם, בהתחשב בנסיבות האישיות המורכבות ובזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בית המשפט הדגיש גם את חשיבות ההגנה על הציבור מפני מסוכנותו המינית של הנאשם, ואת הצורך בפיקוח צמוד, שיתאפשר על פי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין. השופטת הדגישה את חומרת המעשים, את הפגיעה שנגרמה לנפגע ואת הצורך למגר אותם, תוך הכרה בזכותו של הנאשם לשיקום ובמאמצים שעשה כלפיה.