ת"א 32642-12-20

תקציר

השופט קבע כי הנתבע הראשון, שלא מסר דירה לתובע במועד, חייב לפצות את התובע על פי החוק. התביעה נגד הנתבעת השנייה, שהואשמה בהיותה החברה היורשת של הנתבעת הראשונה ואחראית לעיכוב, נדחתה משום שהתובעת לא סיפקה ראיות מספיקות להרמת מסך התאגיד. השופט דחה גם את התביעה נגד הנתבע השלישי, מנהלו של הנתבע השני, שכן התובע לא הצליח להוכיח את אחריותו האישית או עילה כלשהי להרמת מסך התאגיד. יתר על כן, השופט קבע כי הודעת הנתבע הראשון לצד השלישי, אשר ראה בו אחראי לשיהוי, מהווה הרחבה של החזית ונדחתה בשל החלטה קודמת של בית המשפט באותו נושא. השופטת קיבלה את טענת הצד השלישי כי פסק הדין הקודם יצר השתק פרוצדורלי, שמנע מהנתבעים להעלות שוב את אותן טענות. לבסוף, השופט הורה לנתבע הראשון לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע ואת שכר טרחת עורך הדין, ולתובע לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של הנתבעים השני והשלישי.